אברהם דוד גורדון, 1856–1922
נולד ברוסיה ועלה לארץ ישראל בגיל מבוגר.
היה פעיל בתנועה הציונית ואף השתתף בקונגרס הציוני. חלוץ ופועל חקלאי, הוגה ומורה-דרך לחלוצים בתקופת העלייה השנייה והעלייה השלישית, מנהיג לא מוכתר של מפלגת "הפועל הצעיר" בארץ ישראל.
גורדון נחשב לדמות מרכזית בציונות הרוחנית והחלוצית. האמין שעבודת אדמה מחזקת את האדם ואת העם היהודי. עבד כפועל חקלאי ודגל בערכים של פשטות, יושר, אהבת הטבע והארץ.
